איך בחירומט עובד?

1. בחירת הטענות

השאלון כולל 30 טענות ב־7 תחומים. כל טענה נבחנת לפי הרלוונטיות שלה למדיניות ולשיח בישראל, היכולת להבחין בין עמדות המפלגות, הבהירות וכמות המידע הפומבי הזמין עליה.

תחומי התצוגה מסדרים את השאלון לקוראים; קבוצות החישוב קובעות איך הטענות מתחברות לציון; ותחומי העדיפות הם אלה שאפשר לבחור להם משקל כפול. ההפרדה ביניהם מאפשרת להציג מבנה ברור בלי לשנות את משמעות התשובות.

לכל טענה יש לשונית ״רקע קצר״ שנפתחת לפי בחירה. היא מציגה את המצב המשפטי או המדיניות הקיימת ואת השינוי המעשי שהטענה מבקשת לבחון, עם מקורות. אותה מתכונת מופיעה בכל הטענות כדי לא להבליט צד אידאולוגי מסוים; הרקע אינו משנה את החישוב.

2. איך נקבעת עמדת מפלגה

לכל טענה נבדק אם המפלגה בעד, נגד, ניטרלית, חלוקה בתוכה, או שלא נמצאה לה עמדה פומבית ברורה. כאשר הנהגה נוכחית, החלטה מחייבת או רוב סיעתי ברור קובעים את המדיניות המעשית למרות קולות חולקים, נקבעת עמדה ואליה מצורף סימון גלוי של מחלוקת פנימית. לא משלימים עמדה לפי שיוך לימין או לשמאל.

1. 1מצע או תוכנית רשמית ועדכנית של המפלגה
2. 2הצבעה שמית, חקיקה, פרוטוקול או פעולה שלטונית מתועדת
3. 3הצהרה ישירה של הנהגת המפלגה או ראיון מזוהה
4. 4דיווח עיתונאי אמין על התחייבות ברורה של המפלגה

רמת הביסוס מתארת את חוזק ועדכניות הראיות, לא את עוצמת התמיכה או מידת האחדות של המפלגה. מחלוקת פנימית מוצגת בנפרד, ואינה מזיזה עמדה לכיוון האמצע בחישוב הראשי.

3. המיפוי המספרי המדויק

תשובותיכם ממופות לסולם ‎−1 עד 1; עמדות המפלגה נשארות בסולם תלת־דרגתי כדי לא לייצר דיוק מדומה. שתי דרגות ההסכמה חולקות אותו כיוון מדיניות, וכך גם שתי דרגות ההתנגדות.

חשוב: ״לא מסכים ולא מתנגד״ הוא אמצע הסולם (0) ונכנס לחישוב. אם אינכם יודעים או לא רוצים שהטענה תשפיע כלל, יש לבחור ״לא יודע/ת / דילוג״.

4. חישוב לפי תחומים ומשקלי בסיס

1. בכל קבוצת חישוב מחושב ממוצע הנקודות רק בטענות שעליהן עניתם ושיש למפלגה עמדה אחידה שניתנת לניקוד.
2. משקל הקבוצה בפועל הוא משקל הבסיס כפול 2 אם בחרתם בה כעדיפות, כפול שיעור העמדות הניתנות להשוואה של אותה מפלגה בקבוצה.
3. אחוז ההתאמה הכולל הוא הממוצע המשוקלל של קבוצות החישוב הזמינות, ומעוגל למספר שלם.

לכן ‎x2 פירושו פי שניים ממשקל הבסיס הגלוי של התחום, ולא פי שניים מכל תחום אחר. משקלי הבסיס הם חלק משיטת החישוב, ושינוי שלהם נעשה רק לאחר בדיקה כיצד הוא משפיע על התוצאות.

5. מידע חסר והמכנה של האחוז

דילוג של המשתמש, עמדה שלא נמצאה ומחלוקת פנימית שאין לה הכרעה מעשית אינם מקבלים נקודות ואינם נחשבים כהסכמה, התנגדות או ניטרליות. אם ניתן לזהות עמדה מעשית לפי הנהגה נוכחית, החלטה מחייבת או רוב ברור, היא כן ניתנת לניקוד ומסומנת לצד זאת כמחלוקת פנימית. אין השלמה אידאולוגית ואין קנס שרירותי על עמדה חסרה.

המשמעות היא שלכל מפלגה עשוי להיות מכנה מעט שונה: האחוז הוא ההתאמה בין תשובותיכם לבין העמדות המתועדות שניתן היה להשוות לאותה מפלגה. כאשר חסרות למפלגה עמדות בתחום מסוים, משקל התחום בתוצאה שלה פוחת; לכן אחוזים המבוססים על כמויות מידע שונות אינם זהים מבחינה סטטיסטית.

תוצאה שמבוססת על פחות מ־65% מהתשובות שניתן להשוות מסומנת כבעלת פחות מידע זמין. הסימון נועד להבליט את מגבלת המידע; הוא אינו רווח סמך סטטיסטי.

6. שוויון בתוצאה וסדר ההצגה

המפלגות ממוינות תחילה לפי אחוז ההתאמה המעוגל, מהגבוה לנמוך. בשוויון קודמת המפלגה שעבורה נמצאו עמדות מתועדות על חלק גדול יותר מהתשובות. אם גם הנתון הזה זהה, הסדר נקבע לפי שם המפלגה בעברית בסדר אלפביתי. כלל זה נועד לתצוגה עקבית בלבד; הסדר האלפביתי אינו מבטא הבדל מהותי בהתאמה.